כד ועכשיו היא תערוכה של אמנות ישראלית עכשווית, המתכתבת עם הארכיאולוגיה ועם חלל המוזיאון שבו מוצבים המוצגים. היא מוצגת באולמות ובינות למוצגים, מקיימת שיח עם תערוכת הקבע במוזיאון ובוחנת את ממצאי העבר מול יצירה עכשווית, תוך ניסוח שאלות על מהות היצירה, גילוי מסורת, חדשנות, חקר העבר העתיק ופיענוח ההווה.

כלי החרס הם הממצא הנפוץ ביותר בחפירה הארכיאולוגית. שברי וכדי חרס הם השרידים הממשיים שהותיר אחריו האדם, בניגוד לשרידים הרוחניים (כמו שירה, פילוסופיה ועוד).

התערוכה בקשה לבחון את הכד כביטויי חזותי, כטקסט המעביר אינפורמציה על מחקר המלמד על רבדיה השונים של התרבות.

העבודות של האמנים בתערוכה בוחנות את ההיבטים השונים, ביחס לתפקידו של הכד בתרבות הצרכנית כיום ומעלות סוגיות אנתרופולוגיות שונות שעולות אלינו מתוך העפר וממרחק של אלפי שנים אחורה. שאלות הבאות לבחון את עצמנו כיום וכדי להכריע כיצד והאם יכולה תרבות להמשיך לשמר את עצמה או להעלות חרס.

אמנים משתתפים: אתי אברג’ל, ליאת אלבלינג, רענן חרל”פ, אורית ישי, יצחק ליבנה , אילה נצר, דוד עדיקא, רות פתיר, יוסף קריספל, ליהי תורג’מן.